זרם פילוסופי, בעיקר באידיאליזם הגרמני, המבקש להבין את הטבע כמכלול חי ודינמי וכבעל עקרונות פנימיים המתגלים גם במחשבה. "בקורס על הפילוסופיה הגרמנית דנו בהשפעת הנטורפילוסופיה על הגותו של שלינג." "המאמר מתאר את הנטורפילוסופיה כניסיון להבין את הטבע כמערכת חיה ובעלת עקרונות פנימיים." "חוקרי מחשבת המאה התשע⁻עשרה עוסקים בקשר בין נטורפילוסופיה לבין מדעי הטבע."

נטורפילוסופיה (בגרמנית: Naturphilosophie; הלחם בסיסים של "טבע" ו⁻"פילוסופיה", מילולית: "פילוסופית טבע") הוא זרם באידיאליזם הגרמני, ששגשג במהלך שלושת העשורים הראשונים של המאה ה⁻19. עיקר פיתוחו היה בעבודותו של פרידריך וילהלם שלינג בין השנים 1797–1799 כתגובה לפילוסופיה של יוהאן גוטליב פיכטה מורו. נטורפילוסופיה נקשרת ל''אידיאליזם המוחלט'' של הגל אשר הציע תפיסה מוניסטית של ההכרה והטבע. ההשקפה המטאפיזית שהציע שלינג לא זכתה להצלחה רבה לאורך זמן, אולם השפעתו ניכרת במחקרים המדעיים של התקופה, כגון האלקטרומגנטיזם. עם עליית המדע האמפירי בשנות ה⁻40 של המאה ה⁻19 הזרם הנטורפילוסופי היה נתון לביקורת הולכת וגוברת בשל המתודולוגיה האפריורית שלו, שאופיינה בספקולציות שאינן ניתנות לאימות לצד התעלמות מהשיטה הניסיונית. מתוך ויקיפדיה

נטורליזם (פילוסופיה), נטורליזם (תיאטרון), נטורליזם מטא⁻פיסי, נטורליזם מטאפיזי, נטורפילוזופי, נטי סטיבנס, נטי שמיע עפר, נטיה ברונקהורסט, נטיה הפוכה, נטיה מגנטית