גישה בפילוסופיה, בפסיכולוגיה ובאתיקה המדגישה את השפעת הנסיבות והמצב על ההתנהגות האנושית, לעיתים יותר מתכונות אופי קבועות. "המאמר מציג את הסיטואציוניזם כהסבר לכך שאנשים פועלים אחרת בהקשרים חברתיים שונים." "בדיון על אחריות מוסרית הושוותה הגישה הסיטואציוניסטית לגישות המדגישות אופי יציב." "חוקרים בפסיכולוגיה חברתית נעזרים לעיתים בסיטואציוניזם כדי לפרש תוצאות של ניסוי."

סיטואציוניזם (בעברית: מצבנות; באנגלית: Situationism) היא גישה פילוסופית ופסיכולוגית להסבר תופעות חברתיות והתנהגותם של בני אדם. עיקר ההסבר הסיטואציוניסטי הוא שהתנהגותו של הפרט נקבעת בהתאם לסיטואציה (מצב) בה הוא נמצא, ושלא האופי (או כל מאפיין אישיותי⁻מוסרי אחר) קובע את התנהגותו. הסיטואציוניזם התפתח בעקבות ניסויים בפסיכולוגיה חברתית שנערכו לאחר מלחמת העולם השנייה, ושהעידו על חולשתו של האופי האנושי. הספר המקיף ביותר על הגישה הוא ספרו של הפילוסוף ג'ון דוריס, "Lack of Character". מתוך ויקיפדיה

סיטארידיס, סיטגליפטין, סיטה (עוף), סיטה אוסטרלית, סיטה וגיטה, סיטווה, סיטויין, סיטומתא, סיטון (סדרת טלוויזיה), סיטון (שם משפחה)