הסימפוניה מס' 53 ברה מז'ור "האימפריאלית" של יוזף היידן נכתבה בין השנים 1775 ל⁻1777 וממוספרת כ⁻53 בכרך הראשון ברשימת היצירות של היידן על פי הובוקן (Hob. I\53). היא מן הסימפוניות הראשונות שנכתבו אחרי הסימפוניות שכמשוער הושפעו מתנועת "הסער והפרץ" ואופיה קליל ופשוט יותר מהן. מתוך ויקיפדיה

הכינוי שהוצמד לסימפוניה, יופיטר, לא היה פרי המצאתו של מוצרט; טבע אותו, כנראה, האמרגן יוהאן פטר סלומון בעיבוד מוקדם של היצירה לפסנתר. ב⁻2016, על פי משאל שערך BBC Music Magazine בקרב 151 מנצחים, דורגה הסימפוניה במקום השלישי ברשימת עשר הסימפוניות הגדולות בכל הזמנים. מתוך ויקיפדיה

יש שמתייחסים לסימפוניה מס' 40 כאל הסימפוניה "הגדולה" בסול מינור, להבדילה מן הסימפוניה "הקטנה" בסול מינור (הסימפוניה מס' 25) של מוצרט. אלה הן שתי הסימפוניות היחידות בסולם מינור שמוצרט כתב, בחריג אפשרי של סימפוניה מינורית מוקדמת, שהתגלתה מחדש בשנים האחרונות, המוכרת כיום כ"סימפוניית אודנזה". מתוך ויקיפדיה

הסימפוניה התשיעית של בטהובן, הסימפוניה מס' 103 (דרדור התוף) של היידן, הסימפוניה מס' 40 של מוצרט, הסימפוניה מס' 41 של מוצרט, הסימפוניה מס' 49 (הפסיון) מאת היידן, הסימפונית של סאן פרנציסקו, הסימפסונים, הסימפסונס, הסינגוליט קורטקס הקדמי, הסינדרום הסיני