הסכסוך הישראלי–ערבי הוא סכסוך בין היהודים שהתגוררו בארץ ישראל וכיום מתגוררים במדינת ישראל, לבין ערבים⁻מוסלמים יושבי הארץ. יש המחשיבים כמועד תחילתו של הסכסוך את שנת 1860, אז הוקמה משכנות שאננים, נפגעי פעולות האיבה נמנים באופן רשמי החל משנה זו. שיאו של הסכסוך היה במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים. הסכסוך לווה במתחים פוליטיים ומלחמות, עוד לפני הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, לב הסכסוך התמקד בשליטה על הארץ ובהמשך - בהקמת מדינת ישראל בשטח אשר נחשב על ידי העם היהודי כמולדתו ההיסטורית. לעומתם, התנועה הפאן⁻ערבית ייחסה אותם כטריטוריה השייכת לאומה הערבית הגדולה (בהקשר פאן איסלאמי, היא נמצאת בשטח הנחשב לדאר אל⁻אסלאם), ובהמשך התנועה הלאומית הפלסטינית שאפה להקים מדינה פלסטינית בשטחים אלו או בחלקם. מתוך ויקיפדיה

הסכסוך הסינהאלזי–טאמילי, הסכסוך הסינהלזי טמילי, הסכסוך הסינהלזי⁻טמילי, הסכסוך הסינהלי⁻טאמילי, הסכסוך הסינהלי⁻טמילי, הסכסוך הערבי⁻ישראלי, הסכסוך הציוני⁻ערבי, הסכסוך הצרפתי⁻גרמני, הסכסוך הקפריסאי, הסכסכן מרומא