שיטה חברתית⁻מדינית היררכית בימי הביניים שבה הכוח השלטוני היה מרוכז בידי אצילים לוחמים והתקיימו יחסי תלות בין אדונים לבני חסות. "הפאודליזם באירופה של ימי הביניים התבסס על קשרי נאמנות בין אדונים לווסאלים." "במסגרת הפאודליזם שלטו אצילים על אדמות רחבות ועל האיכרים שעיבדו אותן." "היסטוריונים חוקרים כיצד הפאודליזם עיצב את המבנה החברתי והמדיני באותה תקופה."

שיטה שבה הכוח המדיני⁻כלכלי מרוכז בידי מעטים. "יש חוקרים המשתמשים במונח פאודליזם גם לתיאור ריכוז הכוח בידי קבוצה מצומצמת של בעלי השפעה." "המבקרים טענו כי נוצר מצב של פאודליזם, שבו מעטים שולטים במשאבים הכלכליים והמדיניים." "המאמר מתאר מבנה חברתי הדומה לפאודליזם בשל התלות של רבים במעטים."

המונח פיאודליזם או המשטר הפיאודלי משמש בשני מובנים שונים: במובן הרחב הוא מציין שיטה חברתית⁻פוליטית⁻דתית, שהתבססה באירופה במהלך ימי הביניים. במובן הצר, הפיאודליזם מציין מערך של קשרי תלות וחסות אישיים בקרב אליטה השולטת באירופה המערבית. מקור המונח פיאודום - מענק קרקע שנתנו אדונים לנאמניהם (לווסאלים שלהם). מתוך ויקיפדיה

פאודורה, נסיכת ליינינגן, פאודורה, נסיכת סקסוניה⁻מיינינגן (1890–1972), פאודל, פאודלי, פאודליות, פאודרטי, פאווי, פאוויה, פאוויי, פאוול