הצתה, עוררות, גרימה

מפקד, מושל או פקיד גבוה בפרס העתיקה, באימפריה העותומאנית או במצרים

כינוי לאדם שרגיל או מצפה שישרתו אותו. "כל שנייה תביא לי, תביא לי, ממש פחה זה."

מילא דבר מה בגז או באוויר; הכניס או השרה בתוכו. "הכבאי הפיח חיים בגחלים הכבויות עד ששבו לבעור." "הרוח הפיחה עשן סמיך אל תוך החדר." "המשאבה הפיחה אוויר במזרן המתנפח."

הוציא אוויר מפיו; נשף. "הוא הפיח באצבעותיו הקפואות כדי לחמם אותן." "הילד הפיח בעדינות בנוצה והיא התרוממה באוויר." "הרופא ביקש ממנו להפיח אל תוך המכשיר."

פח הוא מתכת שעובדה ליריעות דקות על ידי ריקוע או ערגול. מתוך ויקיפדיה

פחה (מקור ארמי שמגיע מאכדית) הוא תואר של מושל. במקור, שימש התואר באימפריה הפרסית, אשר הייתה מחולקת לאזורים אדמיניסטרטיביים הנקראים פחוות, שנכללו בתוך אזורים גדולים יותר, הנתונים למרותם של האחשדרפנים. נחמיה מתואר בתנ"ך כמי שנשא בתואר זה, ושלט בפחוות יהודה. מתוך ויקיפדיה

פחד ראשוני, פחד, אי ודאות וספק, פחד, אי⁻ודאות וספק, פחדיו של האדם החכם, פחדרון בארון, פחווה, פחוות יהודה, פחומיוס, פחון, פחונים וחלומות