הצתה, עוררות, גרימה

מפקד, מושל או פקיד גבוה בפרס העתיקה, באימפריה העותומאנית או במצרים

כינוי לאדם שרגיל או מצפה שישרתו אותו. "כל שנייה תביא לי, תביא לי, ממש פחה זה."

מילא ב⁻, הכניס, השרה

הכניס אוויר, נשף

פח הוא מתכת שעובדה ליריעות דקות על ידי ריקוע או ערגול. מתוך ויקיפדיה

פחה (מקור ארמי שמגיע מאכדית) הוא תואר של מושל. במקור, שימש התואר באימפריה הפרסית, אשר הייתה מחולקת לאזורים אדמיניסטרטיביים הנקראים פחוות, שנכללו בתוך אזורים גדולים יותר, הנתונים למרותם של האחשדרפנים. נחמיה מתואר בתנ"ך כמי שנשא בתואר זה, ושלט בפחוות יהודה. מתוך ויקיפדיה

פחד ראשוני, פחד, אי ודאות וספק, פחד, אי⁻ודאות וספק, פחדיו של האדם החכם, פחדרון בארון, פחווה, פחוות יהודה, פחומיוס, פחון, פחונים וחלומות