מלחמת עיראק או מלחמת המפרץ השנייה (השם הרשמי בצבא ארצות הברית הוא מבצע חופש לעיראק, באנגלית: Operation Iraqi Freedom) הייתה פלישה לעיראק של צבאות מקואליציית מדינות, בראשות ארצות הברית בהנהגת הנשיא ג'ורג' ווקר בוש ובריטניה בראשות ראש הממשלה טוני בלייר (ביחד עם ממשלות אוסטרליה ופולין), החל מ⁻20 במרץ 2003, במטרה להפיל את משטרו של סדאם חוסיין. בכמה מובנים, היה זה המשכה של מלחמת המפרץ שהתרחשה ב⁻1991. עיקר הלחימה נמשך שלושה שבועות, במהלכה נכבשה עיראק והופל משטרו של חוסיין, שנתפס מאוחר יותר, הועמד לדין והוצא להורג ב⁻2006. לאחר המלחמה נותרו כוחות הקואליציה בעיראק ונאבקו בכוחות גרילה מקומיים, במאבק שנמשך עד 15 בדצמבר 2011, עת הכריזה ארצות הברית רשמית על סיום מעורבותה הצבאית בעיראק. בתשע שנות לחימה אלה, נמנו כ⁻4,800 הרוגים לכוחות הקואליציה, רובם אמריקאים, ולמעלה מ⁻100,000 הרוגים עיראקים. מתוך ויקיפדיה

מבצע זעם דחוף (באנגלית: Operation Urgent Fury) היה מבצע צבאי שבמסגרתו התבצעה ב⁻25 באוקטובר 1983 פלישה על ידי ארצות הברית ומספר אומות אחרות מהקריביים למדינת האי גרנדה שבקריביים. הרקע לפלישה היה הדחה ורצח של ראש ממשלת גרנדה מוריס בישופ ותפיסת השלטון על ידי מפקד הצבא הדסון אוסטין. בישופ עצמו תפס את השלטון בהפיכה מספר שנים קודם לכן ויצר יחסים קרובים עם קובה, למורת רוחה של ארצות הברית. מתוך ויקיפדיה

הפלישה האמריקאית לפנמה שזכתה לשם המבצעי מבצע מטרה צודקת (באנגלית: Operation Just Cause) התרחשה בין 20 בדצמבר 1989 ל⁻31 בינואר 1990. תחת ממשל הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש, צבא ארצות הברית פשט על פנמה והדיח את השליט בפועל, הגנרל והדיקטטור מנואל נורייגה, אשר הועמד למשפט בארצות הברית וכוחות צבא פנמה פוזרו. על פי הערכות שונות, בפלישה נהרגו כמה מאות עד כמה אלפים מאזרחי פנמה. מתוך ויקיפדיה

הפלינסטונס, הפליצו בגאווה, הפלישה האיטלקית לאלבניה, הפלישה האיטלקית למצרים, הפלישה האמריקאית לגרנדה, הפלישה האמריקאית לפנמה, הפלישה האמריקנית לגרנדה, הפלישה האמריקנית לפנמה, הפלישה האנגלו⁻נורמנית לאירלנד, הפלישה הבריטית