הפלישה לאיסלנד (או בשם הקוד: "מבצע קלשון", באנגלית "Operation Fork") הייתה מבצע צבאי בריטי שנוהל על ידי הצי המלכותי ועל ידי חיל הנחתים המלכותי במהלך מלחמת העולם השנייה כדי לכבוש את איסלנד ולמנוע פלישה נגדית אליה של גרמניה הנאצית. עם פרוץ המלחמה הטילה בריטניה מגבלות על סחר בסחורות איסלנדיות, כדי למנוע הפקת רווחים שיגיעו לגרמניה, כחלק מהמצור הימי שהוטל על ידה. בריטניה הציעה לאיסלנד סיוע, בשאיפה לשיתוף פעולה מצדה "כשותפה ללחימה וכבעלת ברית", אך ממשלת רייקיאוויק דחתה את הפניות והקפידה על מעמדה הנייטרלי. הנוכחות הדיפלומטית הגרמנית באיסלנד, לצד חשיבותו האסטרטגית של האי, דחפו את הבריטים לנקוט בפעולה. לאחר שכשלו בשכנוע ממשלת איסלנד להצטרף לבעלות הברית, פלשו הבריטים לאיסלנד בבוקר 10 במאי 1940. כוח החלוץ מנה 746 חיילי חיל הנחתים המלכותי בפיקודו של הקולונל רוברט סטרג'ס והוא נחת בעיר הבירה רייקיאוויק. הכוח לא נתקל בהתנגדות, הכוחות נעו במהירות כדי לשתק את רשתות הקשר, לאבטח אתרים אסטרטגיים ולעצור אזרחים גרמנים. לאחר שהחרימו כלי רכב מקומיים, נעו הכוחות להלפורדור, לקלדדרנס, לסנדסקיד ולאקרנס, כדי לאבטח אזורי נחיתה כנגד האפשרות של מתקפת נגד גרמנית. מתוך ויקיפדיה

הפלישה הצרפתית לאי וייט, הפלישה הרומנית לבסרביה (1918), הפלישה הרומנית לבסרביה וסיפוחה לרומניה (1918), הפלישה הרוסית לפרוסיה המזרחית, הפלישה לאיטליה, הפלישה לבונה גונה, הפלישה לבונה⁻גונה, הפלישה לדגסטאן (1999), הפלישה להודו סין, הפלישה להודו⁻סין