הפצצת טוקיו (ביפנית: 東京大空襲 ''Tōkyōdaikūshū'') מתייחסת לסדרת הפצצות אסטרטגיות על העיר טוקיו שנערכו על ידי חילות האוויר של צבא ארצות הברית בזמן המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה. האמריקנים ערכו את ההתקפה הראשונה על טוקיו באפריל 1942. הפצצה אסטרטגית של אזורים עירוניים החלה ב⁻1944, לאחר שמפציצי בואינג B⁻29 סופרפורטרס נכנסו לשירות והחלו להמריא מבסיסים בסין, ולאחר מכן מאיי מריאנה. הפצצות ה⁻B⁻29 מאיים אלה החלו ב⁻17 בנובמבר 1944, ונמשכו עד 15 באוגוסט 1945, היום בו נכנעה האימפריה היפנית. לפי הערכות שונות בין 75 ל⁻200 אלפי אנשים נהרגו בסדרת הפצצות זו. מתוך ויקיפדיה

הפצצת הכור העיראקי, הפצצת הכור העירקי, הפצצת המטכ"ל הסורי, הפצצת ויילון, הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב במלחמת העולם השנייה, הפצצת ירמות' ולואוסטופט, הפצצת ליברפול במלחמת העולם השנייה, הפצצת סכרי חבל הרוהר, הפצצת קובנטרי, הפצצת שדה התעופה אל⁻מאזה ב⁻13 באוקטובר 1973