א
א
א
1.
עזב או זנח דבר או אדם שהיה באחריותו, ובכך חשף אותו לסכנה או לפגיעה. "החייל הפקיר את העמדה בזמן המשמרת." "האב הפקיר את ילדיו ללא השגחה." "האחראי הפקיר את הציוד היקר במחסן פתוח."
2.
לא הושיט עזרה לאדם הזקוק לה, במיוחד לאחר פגיעה או תאונה. "הנהג הפקיר את הפצוע וברח מהמקום." "אסור להפקיר אדם שנפצע ברחוב בלי להזעיק עזרה." "העדים טענו שהוא הפקיר את הנפגע ולא עצר לסייע."
1.
נזיר סוּפי מוסלמי החי חיי צמצום והסתפקות במועט. "הנוסע פגש פקיר שישב בשער העיר וביקש נדבה." "בסיפור מתואר פקיר מוסלמי הנודד ממקום למקום." "הפקיר חי חיי עוני מרצון והקדיש את זמנו לתפילה."
2.
סגפן או קדוש הודי, שלעיתים מיוחסים לו כוח סבל ויכולת לבצע מעשי סיגוף קיצוניים. "הקהל התבונן בפקיר ההודי כשהלך יחף על גחלים." "בסרט התיעודי נראה פקיר השוכב על מיטת מסמרים." "המסורת מייחסת לפקיר יכולת לשאת כאב גופני רב."
פקיר (בערבית: فقير, המשמעות המקורית של המילה – אדם עני) הוא סופי המבצע מעשים המצריכים כוח סבל רב ועשויים להיראות כמאגיים. מתוך ויקיפדיה
הפקיר מילון - הפקיר הגדרה מילונית - מילון עיברי הפקיר - פירוש הפקיר
הפקיר תרגום - הפקיר באנגלית - vpehr
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
