הצבא המלכותי האיטלקי (באיטלקית: Regio Esercito) היה צבא היבשה של ממלכת איטליה החל מאיחוד איטליה ב⁻1861 עד להקמתה של הרפובליקה האיטלקית ב⁻1946. עם ביטול המלוכה באיטליה שונה שמו של הצבא המלכותי ל"צבא איטליה" (Esercito Italiano). מתוך ויקיפדיה

הצבא המלכותי הדני (בדנית: Hæren) הוא זרוע היבשה של כוחות ההגנה של דנמרק, יחד עם משמר המולדת הדני. החל מאמצע העשור הראשון של המאה ה⁻21, עובר הצבא המלכותי הדני שינוי יסודי במבנה שלו, בציודו ובשיטות ההדרכה שלו ונוטש את תפקידו המסורתי של הגנה מפני פלישה חיצונית ובמקום זאת הוא מתמקד בפעילות מחוץ לסביבה המידית שלו, בין השאר על ידי הפחתת מספר מגויסי החובה ואנשי המילואים והגדלת מרכיב משרתי הקבע ושינוי היחס מ⁻60% תומכי לחימה ו⁻40% לוחמים ל⁻40% תומכי לחימה ו⁻60% לוחמים. כאשר הצבא פועל במלוא כוחו, הוא מסוגל להפעיל 1500 איש באופן קבוע בשלוש יבשות, או 5000 איש לתקופת זמן קצרה, במבצעים ברחבי תבל ללא נקיטת צעדים מיוחדים כמו אישור מיוחד של הפרלמנט או הכרזת מלחמה. מתוך ויקיפדיה

הצבא המלכותי של תאילנד (בתאית: กองทัพบกไทย) הוא צבא היבשה של תאילנד ואחראי על הגנת ריבונותה. הצבא הוא הזרוע הוותיקה ביותר מבין הזרועות של הכוחות המזוינים המלכותיים של תאילנד. הצבא הוקם ב⁻1874, בין השאר כתגובה להסכם בורינג, הסכם סחר שנחתם בין בריטניה לבין סיאם בשנת 1855 ושפתח את שערי הממלכה בפני זרים. מתוך ויקיפדיה

הצבא הלבן, הצבא המוקדוני, הצבא המלכותי (איטליה), הצבא המלכותי האיטלקי, הצבא המלכותי הדני, הצבא המצרי, הצבא המצרי במלחמת ששת הימים, הצבא המקדוני, הצבא הנורבגי, הצבא הנורווגי