עזרה כספית או חומרית הניתנת לנזקקים שלא למטרת רווח. "הקהילה אספה צדקה למשפחות נזקקות לפני החג." "הוא נוהג לתת צדקה בסתר." "ארגון הצדקה חילק מזון ובגדים לנזקקים."

"הקהילה הכירה בו כבעל צדקה שתרם בסתר למשפחות נזקקות." "בעל הצדקה תמך במוסדות חינוך ורווחה בעירו." "בספרות הרבנית משבחים בעל צדקה על נדיבותו ומעשיו הטובים."

תמך במעשה, באמירה וכדומה; צידד בהם. "חלק מן המשתתפים הצדיקו את החלטת הוועדה." "העיתון הצדיק את פרסום הכתבה בטענה שיש בה עניין ציבורי." "הוא הצדיק את עמדת חברו בדיון."

נתן צידוק לדבר; נימק או תירץ אותו. "הנאשם הצדיק את התנהגותו בתרופות שהוא נוטל." "קשה להצדיק את האיחור החוזר באותם תירוצים." "היא ניסתה להצדיק את החלטתה בנימוקים מקצועיים."

צדקה היא עזרה התנדבותית⁻חומרית לנזקקים. היא מונעת מרגשות החמלה הבסיסיים של האדם כלפי הזולת המצוי במחסור, או משורשים דתיים. מתוך ויקיפדיה

נימוק או טעם שמטרתו להראות שמעשה, החלטה או עמדה מוצדקים. "הוא חיפש הַצְדֵּק להחלטתו לעזוב את התפקיד." "אין הַצְדֵּק לפגיעה באזרחים חפים מפשע." "הספר דן בהַצְדֵּק המוסרי של פעולות המדינה."

צדק פלילי (סדרת טלוויזיה), צדק פרטי, צדק שווה תחת החוק, צדק של משוררים, צדקא חוציין, צדקה (יהדות), צדקה ביהדות, צדקה חוצין, צדקה חוצין (הראשון), צדקה חוצין (השני)