א
א
א
1.
תמך במעשה, באמירה וכדומה; צידד בהם. "חלק מן המשתתפים הצדיקו את החלטת הוועדה." "העיתון הצדיק את פרסום הכתבה בטענה שיש בה עניין ציבורי." "הוא הצדיק את עמדת חברו בדיון."
"הוועדה ביקשה הצדקה להגדלת התקציב." "לא נמצאה הצדקה לעיכוב הממושך בהחלטה." "הוא ניסה לספק הצדקה למעשיו."
הצדקתו מילון - הצדקתו הגדרה מילונית - מילון עיברי הצדקתו - פירוש הצדקתו
הצדקתו תרגום - הצדקתו באנגלית - vmse,u
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
