תּוֹרָה שֶׁבְּעַל⁻פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים. מונח זה הוא המשכו של המונח הפרושי מתקופת בית שני, מסורת האבות. החל בתקופת הגאונים, התורה שבעל⁻פה עמדה במוקד המחלוקת בין היהדות הרבנית לקראית. מתוך ויקיפדיה

הצורה הנורמלית של גרייבך, הצורה הנורמלית של חומסקי, הצורה הרציונלית קנונית, צורך בהשתייכות, הצורך במהירות, הצורף, הצורפים, הצחוק (אנרי ברגסון), הצחוקייה, הצטאות