סכימת בלום⁻גולדווסר (Blum⁻Goldwasser) היא סכימת הצפנה אסימטרית הסתברותית שהוצעה על ידי מנואל בלום ושפי גולדווסר ב⁻1984. היא יעילה מבין סכימות ההצפנה ההסתברויות הידועות ויעילה יותר בהשוואה ל⁻RSA מהיבט של מהירות והתנפחות הצופן וכן נחשבת לבטוחה סמנטית בהנחה שבעיית פירוק לגורמים קשה. סכימת בלום גולדווסר מנצלת את רעיון המחולל הפסאודו אקראי Blum⁻Blum⁻Shub (בקיצור BBS), כדי ליצור רצף סיביות פסאודו אקראי, המשמש לאחר מכן לחיבור ב⁻XOR עם המסר בדומה לפנקס חד פעמי. התוצאה ביחד עם הגרעין ההתחלתי כשהוא מוצפן מועברים למקבל שמשתמש במידע הסודי המצוי ברשותו הנקרא דלת צונחת (Trapdoor), כדי לחלץ את הגרעין ההתחלתי שהוזן למחולל ומשם הדרך לשחזור המסר קלה. אפשר לראות בשיטה זו מעין שילוב של צופן זרם עם מפתח פומבי. בדומה להצפנת רבין, הצפנת בלום⁻גולדווסר פגיעה להתקפת טקסט מוצפן נבחר. מתוך ויקיפדיה

הצפנה סימטרית, הצפנה פוסט⁻קוונטית, הצפנה קוונטית, הצפנה קלאסית, הצפנת אוקמוטו⁻אושיאמה, הצפנת בלום⁻גולדווסר, הצפנת דיסקים, הצפנת כוננים, הצפנת מפתח ציבורי, הצפנת מקאליס