סביל של קָדַח: בער או להט מאוד; רתח מחום גבוה. "מי המרק קדחו בסיר שעל האש." "החולה קדח מחום במשך כל הלילה." "השמש קדחה מעל השדה בשעות הצהריים."

שרף או חרך דבר מה מחמת חום יתר. "הטבח הקדיח את התבשיל מרוב חום." "היא הקדיחה את החלב, ולכן אי אפשר היה לשתות אותו." "אם תשאיר את הסיר על האש זמן רב מדי, תקדיח את האוכל."