חמשת הקיסרים הטובים הוא הכינוי שניתן לחמישה מקיסרי רומא ששלטו בה בזה אחר זה החל מסוף המאה ה⁻1. המונח נטבע על ידי ניקולו מקיאוולי בשנת 1517, והוא מתייחס לקיסרים נרווה, טראיאנוס, אדריאנוס, אנטונינוס פיוס ומרקוס אורליוס, שתקופת שלטונם נמשכה משנת 96 עד שנת 180. מתוך ויקיפדיה

חמשת המונומנטים, חמשת העוורים, חמשת העינויים, חמשת הקאנונים, חמשת הקיסרים הטובים, חמשת הקנונים, חמשת השבטים המתורבתים, חמשת חוקי הספרנות, חמשת מוצאי הפה, חמשת מיני דגן