הקלאסיקה של הטקסים (סינית מסורתית: 禮經, סינית מפושטת: 礼经, פין⁻יין: lǐ jīng), הידועה בסינית בשם לי ג'י (מילולית "רשומות הטקסים", מוכר במערב כ"ספר המנהגים"), היא אוסף של טקסטים שמתארים את המוסכמות החברתיות, המנהל והטקסים של שושלת ג'ואו כפי שהיו מוכרים בתקופת המדינות הלוחמות ובראשית תקופת שושלת האן. הקלאסיקה של הטקסים, הטקסים של ג'ואו, וטקסים ומנהגים ידועות בתור "שלוש יצירות הטקסים" שמהוות ביחד את החלק העוסק בטקסים בחמש הקלאסיקות, אשר נמצאות בלב הקאנון הקונפוציאני. יש חוקרים הסוברים כי "הקלאסיקה של הטקסים" היה למעשה שמה המקורי של היצירה כאשר היו בה 85 פרקים, בעוד השם "רשומות הטקסים" ניתן לה על ידי דאי שנג כאשר ערך אותה לכדי גרסת 49 הפרקים המוכרת. מתוך ויקיפדיה

הקלאסיקה של המסמכים (בסינית מסורתית: 書經; בסינית מפושטת: 书经; בפין⁻יין: shū jīng, שו ג'ינג), הידועה במערב גם בשמות "הקלאסיקה של ההיסטוריה" ו"ספר המסמכים", ובסינית גם בשמות "הכתובים הנערצים" או סתם "הכתובים" (書), היא אחת מחמש הקלאסיקות של הספרות הסינית. זהו אוסף של טקסטים רטוריים המיוחסים לדמויות מפתח מסין הקדומה, ושימשו כבסיס לפילוסופיה הפוליטית הסינית במשך יותר מאלפיים שנים. מתוך ויקיפדיה

הקלאסיקה של השירים (סינית מסורתית: 詩經, סינית מפושטת: 诗经, פין⁻יין: shī jīng), מוכרת גם בשמות "שה ג'ינג", "ספר השירים", ובמקורות הסיניים גם פשוט בשם "השירים". הוא האוסף העתיק ביותר של שירה סינית הידוע. הוא מכיל 305 שירים המתוארכים לתקופה שבין השנים 1100⁻600 לפנה"ס. הקלאסיקה של השירים היא אחת מחמש הקלאסיקות אשר המסורת מייחסת לקונפוציוס, ולפיכך זכתה להיות מושא לימוד ושינון בקרב מלומדי סין ומזרח אסיה באלפיים השנים האחרונות. החל משושלת צ'ינג, שימשו החרוזים בה גם לשחזור הפונולוגיה של השפה הסינית העתיקה. מתוך ויקיפדיה

הקלאסיקה של ההרים והימים (בסינית מסורתית: 山海經; בסינית מפושטת: 山海经; בפין⁻יין: Shānhǎi Jīng), אשר מוכרת גם בשמות "שאן האי ג'ינג", ו"ספר ההרים והימים", היא טקסט סיני קלאסי המשלב גאוגרפיה במיתוס. גרסאות של הטקסט ידועות עוד מן המאה הרביעית לפנה"ס, ולצורתו הסופית התגבש בתקופת שושלת האן המערבית. מתוך ויקיפדיה