אנטישמיות בעולם הערבי מתייחסת לאפליה חסרת פשר, חינוך לתיעוב, שנאה ולדעות קדומות שליליות – בפרט נגד יהודים במדינות ערב והאסלאם, אך גם נגד יהודים בכלל (לרבות יהודים בישראל). היא כוללת גם גלוריפיקציה לטרור נגד יהודים ונגד ישראל, הצגת ישראל באופן כוזב כ"מדינת אפרטהייד", והצגת הסכסוך בין הערבים⁻הפלסטינים לבין היהודים⁻הישראלים, או לחלופין, בין ארצות ערב והאסלאם לבין מדינת ישראל בצורה מוטה ומגמתית, לאין שעור. כיום, שנאת העם הערבי כלפי העם היהודי מתבטאת בין השאר גם בחרמות כלכליים, צרכניים ואקדמיים נגד ישראל, שלעיתים גולשת גם לשנאת יהדות התפוצות המתבטאת בהסתה לאלימות, להפגנות מחאה פוגעניות (כולל נשיאת דגל פלסטין) ומשלוחות רסן, לדמוניזציה ולדה⁻הומניזציה. מתוך ויקיפדיה

הקריקטורה בעולם הערבי היא תת⁻סוג, מבחינה גאוגרפית⁻רגיונאלית, של הקריקטורה. אמצעי זה, שניתן להשיב את שורשיו לתקופות קדומות ביותר בתולדות האנושות, הוא כלי שהתפתח ושינה צורה, תוכן ומסגרת⁻פרסום במרוצת הזמן. לקריקטורה בעולם הערבי, הנכלל ברובו בתחומי המזרח התיכון, חשיבות ומעמד לא מבוטלים, כאשר זו האחרונה נכנסה אליו בשלב מאוחר יותר ביחס למדינות אחרות. מתוך ויקיפדיה

הרדיו בעולם הערבי הוא תת⁻סוג אזורי של הרדיו, המהווה חלק מעולם התקשורת הערבית. הוא מסקר תחת אמתחתו תחומים רבים בחיי תושבי אזור המזרח התיכון על המדינות שבו. לרדיו יש ערך בלתי מבוטל וחשיבות שאין להמעיט בערכה, כאשר בעשורים הראשונים של התפתחותו, עם הקמת מדינות הלאום הערביות וטרם התפתחות הטלוויזיה ואמצעי התקשורת האלקטרונית, היה בעל המעמד החשוב ביותר. מתוך ויקיפדיה

קריצת⁻עין, קריקואיד, קריקט, קריקט בסרי לנקה, קריקטורה, קריקטוריסט, קריקטוריסטים למען שלום, קריקטוריסטית, קריקסוס, קרירות מינית