הרעב האתיופי הוא שם כולל לשתי תקופות רעב המוני שחלו במקביל באתיופיה של שנות השמונים. התקופה הראשונה היא הרעב בצפון המדינה, שהתרחשה בסביבות 1984 ונחשבת לאחד ממקרי הרעב הקשים באתיופיה, ונגרמה בעקבות התנגשויות בין כוחות המורדים המקומיים - הוויאנה, יחאפה וטארנפית - שמנעו הגעה של סיוע מסוכנויות בינלאומיות או עזרה ממשלתית. תקופת הרעב השנייה התרחשה בדרום אתיופיה, שם גרם הרעב למקרי מוות רבים, ונגרם בעקבות שילוב של תקופת בצורת עם פעולותיה של תנועת ההתנגדות המקומית, אבו. תקופת הרעב האתיופי היא בין החריפות ביותר באתיופיה ובעולם כולו. מניין קורבנות הרעב הגיע ללמעלה ממיליון איש. מתוך ויקיפדיה

הרסקול, הרע והיפה, הרעב בארץ ישראל (1916), הרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, הרעב באתיופיה, הרעב באתיופיה (1984 - 1985), הרעב באתיופיה (1984⁻1985), הרעב באתיופיה (1984–1985), הרעב באתיופיה (1985⁻1984), הרעב בהולנד בחורף 1944⁻1945