השושלת האיובית (בערבית: الأيوبيون – al⁻Ayyūbīyūn; בכורדית: ئەیووبیەکان, Eyûbiyan) הייתה השושלת המייסדת של סולטנות מצרים שהקים צלאח א⁻דין ב⁻1174 לאחר חיסולה של השושלת הפאטמית. מדובר במשפחת שליטים מוסלמים סונים ממוצא כורדי שפעלה במאות ה⁻12 וה⁻13 ובשיאה שלטה על מצרים, סוריה, צפון עיראק, חלקים מארץ ישראל, ערב הסעודית ותימן. מייסד השושלת היה איוב, ונציגה המפורסם ביותר היה צלאח א⁻דין, נכדו של איוב. מתוך ויקיפדיה

השושלת האוטונית, השושלת האוטונית⁻סקסונית, השושלת האומיית, השושלת האטלידית, השושלת האידריסית, השושלת האיח'שידית, השושלת האיחשידית, השושלת האילח'אנית, השושלת האלמואחדית, השושלת האנטיגונידית