השושלת היגלונית (בפולנית: Jagiellonowie; בליטאית: Jogailaičiai; בבלארוסית: Ягелоны; בהונגרית: Jagelló; בצ'כית: Jagellonci) הייתה שושלת מלוכה ממוצא ליטאי, ששלטה באיחוד הפולני⁻ליטאי בין השנים 1386 עד 1572, חבריה נשאו בתואר מלך פולין, הדוכס הגדול של ליטא (בשנים 1377–1392 ו⁻1440–1572), מלך הונגריה (1440–1444 ו⁻1490–1526) ומלך בוהמיה (1471–1526). השושלת הייתה שושלת המלכים העיקרית ששלטה בפולין⁻ליטא והביאה אותה לשיא התפשטותה הגאוגרפית. מתוך ויקיפדיה

השושלת הטאהרית, השושלת הטיגראינית, השושלת הטימורידית, השושלת הטימורית, השושלת היאגיילונית, השושלת היגיילונית, השושלת היגלונית, השושלת היוליו קלאודית, השושלת היוליו⁻קלאודית, השושלת המאוריינית