השסע העדתי, המכונה גם "השד העדתי", הוא מונח רווח לתיאור הלך רוח של קיטוב בחברה היהודית בישראל. בבסיס השסע פערים תרבותיים בין האשכנזים ליוצאי ארצות האסלאם והבלקן, שהולידו מציאות של יחס עדתי מפלה שהתקיים למן תקופת היישוב - פרשת מקוב, תימני כנרת, דרך דפוסי הקליטה - פרשת ילדי תימן, ההסללה הגאוגרפית לישובי הספר והפריפריה וההסללה החינוכית באמצעות מבחן הסקר, כפייה אנטי⁻דתית, התעסוקה, מכשירי המיון לגיוס לצה"ל ומדיניות ההפללה והענישה לאחר קום המדינה ויש שהציעו עד ימינו. מתוך ויקיפדיה

השסע העדתי, המכונה גם "השֵד העדתי", הוא מונח רווח לתיאור הלך רוח של קיטוב בחברה היהודית בישראל. בבסיס השסע פערים תרבותיים בין יהודים שמוצאם בעיקר בקהילות צפון אפריקה, תימן ואסיה (המכונים לעיתים "מזרחים"), לבין יהודים שמוצאם בעיקר בקהילות מרכז, מזרח וצפון אירופה ("אשכנזים"), שהולידו מציאות של יחס עדתי מפלה שהתקיים למן תקופת היישוב - פרשת מקוב, תימני כנרת, דרך דפוסי הקליטה - פרשת ילדי תימן, ההסללה הגאוגרפית לישובי הספר והפריפריה וההסללה החינוכית באמצעות מבחן הסקר, כפייה אנטי⁻דתית, התעסוקה, מכשירי המיון לגיוס לצה"ל ומדיניות ההפללה והענישה לאחר קום המדינה ויש שהציעו עד ימינו. מתוך ויקיפדיה

השיח העדתי בישראל, (הנקרא לפעמים גם: הנושא העדתי, או העניין העדתי, ולפעמים גם הבעיה הבינעדתית), עוסק בהבדלים בין שתי קבוצות עיקריות המרכיבות את החברה היהודית במדינת ישראל - ישראלים שמוצאם מקהילות יהודיות ביהדות ארצות האסלאם ("מזרחים" או "עדות המזרח"), וישראלים שמוצאם מקהילות יהודיות בעיקר במרכז, במזרח ובצפון אירופה ("אשכנזים"). הבדלים אלה מתקיימים על רקע היותה של ישראל מדינה אשר קולטת עולים, ושמרבית אוכלוסייתה עלתה אליה מתפוצות שונות (גלויות) בכל רחבי העולם. מתוך ויקיפדיה

השנים היפות של גבריאל, השנים הכי יפות, השניצליה, השנתיים האדומות, השסע העדתי, השעה ה⁻25, השעה ה⁻25 (1967), השעה העברית של הבי בי סי, השעון, השעון האסטרונומי בפראג