התנועה האילירית או איליריזם (בקרואטית: Ilirski pokret (אילירסקי פוקרט) או ilirizam= илиризам, בסלובנית: Ilirsko gibanje, אילירסקו גיבאניה או ilirizem) הייתה תנועה תרבותית ופוליטית פאן⁻דרום⁻סלאבית ששורשיה בתקופה המודרנית ושהתארגנה במיוחד בסביבות השנים 1835–1849, ביוזמתם של קומץ אנשי רוח קרואטים – ליודביט גאי, יאנקו דרשקוביץ' ואחרים. התנועה שאפה להשיג אוטונומיה פוליטית ותרבותית קרואטית יותר רחבה במסגרת האימפריה האוסטרית באמצעות טיפוח האחדות הלשונית והאתנית, ולאיחודם של כל הסלאבים הדרומיים תחת מטריית האתנונים הקדום "אילירים". מתוך ויקיפדיה

התנודה הצפון אטלנטית, התנוונות המקולה, התנוונות משולבת סאב⁻אקוטית של חוט השדרה, התנועה, התנועה האוטונומיסטית, התנועה האמריקאית לזכויות האזרח, התנועה האנתרופופז'ית, התנועה האסלאמית, התנועה האסתטית, התנועה האפרו⁻אמריקאית לזכויות האזרח