התקופה הארכאית היא תקופה ארכאולוגית בהיסטוריה של אמריקה הצפונית שזמנה מיד לאחר תקופת הפלאו⁻אינדיאנים. המונח והגדרתו שנויים במחלוקת. התחלת התקופה היא בדרך כלל סביב שנת 8,000 לפנה"ס במסו⁻אמריקה ושנת 6,000 לפנה"ס בצפון אמריקה וסופה סביב שנת 2,000 לפנה"ס במסו⁻אמריקה ומשתנה בין התרבויות של צפון אמריקה, שנת 1,000 לפנה"ס עבור מזרח אמריקה הצפונית, וזמנים שונים, בין 1,500 לפנה"ס לשנת 500 לספירה עבור התרבויות של מערב אמריקה הצפונית. בכמה אזורים דוגמת האגן הגדול בקליפורניה ורמת קולומביה תקופה זו לא הסתיימה עד בואם של האירופאים הראשונים לאזור. בתקופה הארכאית המשיכו התושבים לחיות כציידים⁻לקטים, עם זאת, גדלה חשיבות של ליקוט צמחי הבר מהציד. הטכנולוגיה הידועה לבני תקופה זו הייתה ייצור כלי אבן וקליעת סלים. במהלך התקופה פיתחו התושבים טכניקות תרבות חדשות כדוגמת חפירת בארות. בסוף התקופה הארכאית מתחילים ניצנים ראשונים של חקלאות, קדרות, והתיישבות קבע. מתוך ויקיפדיה

התקופה האחמנית, התקופה האיובית בארץ ישראל, התקופה האליזבתנית, התקופה האפיפלאוליתית, התקופה האפיפליאוליתית, התקופה הביזאנטית, התקופה הביזאנטית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, התקופה הדו גושית