בתחושה של התעלות נפשית והתרגשות רבה. "הקהל קיבל את הבשורה בהתרוממות רוח." "היא דיברה על הצלחת התלמידים בהתרוממות רוח." "החוגגים שרו בהתרוממות רוח לאורך כל הערב."

התרגשות גדולה, התעלות, אושר

תנועה או עלייה כלפי מעלה. "הכדור הפורח החל בהתרוממות איטית מן הקרקע." "התרוממות המים בנחל נמשכה לאחר הגשמים החזקים." "בהתרוממות המטוס הורגש לחץ באוזניים."

תחושת התרוממות רוח; הרגשה טובה ומרוממת. "המוזיקה מילאה אותה בתחושת התרוממות." "לאחר ההצלחה חשו כולם התרוממות ושמחה." "הנאום עורר בקהל התרוממות פנימית."