הזהיר שיתקוף או יפגע, כדי להפחיד או לכפות דבר⁻מה. "העבריין איים על העד כדי למנוע ממנו להעיד." "המדינה איימה להטיל סנקציות אם ההסכם יופר." "הילד איים לעזוב את הבית אם לא יקבל את מבוקשו."

היה עלול לגרום לתוצאה שלילית או לנזק. "האינפלציה איימה לחסל את מעמד הביניים." "השריפה איימה להתפשט אל בתי היישוב." "המשבר הכלכלי איים למוטט עסקים קטנים."

הדריך כדי לשפר את היכולת; לימד; הכשיר

שימש כמאמן של קבוצת ספורט

הֻזהַר על כוונה לתקוף אותו או לפגוע בו

מפוחד מאוד; שרוי באימה. "הילד עמד בפינה, אחוז אימה לנוכח הרעש החזק." "העדים היו אחוזי אימה לאחר האירוע." "היא הביטה סביב בעיניים אחוזות אימה."

פחד גדול, חרדה

פחד גדול מאוד מפני סכנה, אסון או מוות. "אחזה בו אימת מוות כאשר המכונית סטתה מן הכביש." "ברגעי ההפצצה חוו התושבים אימת מוות." "הנוסעים תיארו תחושת אימת מוות במהלך הטלטלה החדה."

כינוי לפתח⁻תקווה, בשל היותה המושבה הראשונה בארץ ישראל

כינוי לקיבוץ דגניה, בשל היותו הקבוצה הראשונה בארץ ישראל

מקור הרוע

כינוי לחוה, אשת האדם הראשון

הִפְחִיד, הִבְהִיל

יצר אווירת פחד ובהלה

מַחְרִיד, מַפְחִיד, מַבְהִיל

פחד גדול, חרדה

איום הוא התנהגות תוקפנית מילולית או אחרת שתכליתה הפחדה או אזהרה על כוונה לפגוע באחר. מתוך ויקיפדיה