התלמוד הירושלמי נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או ירושלמי, הירושלמי, ים התלמוד, מהות החיבור בכך שמפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה. ההרחבה בה נוקט הירושלמי ממצעת בין ההרחבה המזערית הקיימת במספר מקומות בתוספתא לבין ההרחבה הארוכה והמפותחת, כפי שהיא בתלמוד הבבלי. הוא כולל בתוכו את תלמודם של האמוראים מארץ ישראל ומבבל על המשנה וכן על תחומים אחרים. מתוך ויקיפדיה

אדם שמוצאו מירושלים או שהוא מתגורר בה. "הירושלמי סיפר בגאווה על השכונה שבה גדל." "כשהגיע לתל אביב, כולם שמעו מיד שהירושלמי מדבר אחרת." "הירושלמי הוותיק הכיר כל סמטה במרכז העיר."

כינוי מקובל לתלמוד שנערך בארץ ישראל, בניגוד לתלמוד הבבלי. "החוקר השווה בין נוסח הירושלמי לבין נוסח הבבלי." "בשיעור עסקו בסוגיה מתוך הירושלמי." "יש מסכתות שבהן הירושלמי קצר מן הבבלי."

הירושי קיוטאקה, הירושיגה, הירושימה, הירושימה (מחוז), הירושימה אהובתי, הירושלמי המזויף, הירח, הירח הכחול, הירחים הגליליאניים, הירי באל פאסו