בדקדוק, יחסה (ברבים: יחסות, באנגלית: case, בספרדית: caso) היא סימון של מילים או צירופים מחלקי דיבר מסוימים בהתאם למעמדם התחבירי במשפט. בעברית כמעט שאין יחסות (יש אומרים שהמילית "את" היא יחסה שמנית, nominative case, למושא ישיר מיודע). בערבית ולפניה באכדית עתיקה יש סימון ברור גם למילות יחס ולשמות עצם. וכך גם בגרמנית ושפות נוספות. מתוך ויקיפדיה

''יחסות או יחסיות הוא הדפס אבן (ליטוגרפיה) מעשה ידי האמן ההולנדי מאוריץ קורנליס אשר שהודפס לראשונה בדצמבר 1953.'' מתוך ויקיפדיה

צורתו של שם עצם לפי תפקידו במשפט, כגון נושא, מושא וכדומה. "בשפות מסוימות שם העצם משנה את צורתו לפי היחסה שלו במשפט." "הדקדוק הלטיני מבחין בין כמה יחסות עיקריות." "בניתוח התחבירי ציינו את היחסה של כל שם עצם."

יחס רוחב⁻גובה (תמונה), יחס רפלקסיבי, יחס שוטף, יחס שקילות, יחס"פ, יחסה של היהדות החרדית בישראל לשירות חרדים בצה"ל, יחסות (אשר), יחסות כללית, יחסי OECD⁻ישראל, יחסי OECD–ישראל