קילל

עשה מעשה מסוכן; הסתכן מאוד. "הלוחם חֵרֵף את נפשו כדי להציל את חבריו מן האש." "הכבאי חֵרֵף את נפשו ונכנס לבניין הבוער." "היא חֵרְפָה את נפשה למען הצלת הילד מן הנהר."

העמיד את עצמו בסכנת מוות; הסתכן מאוד. "הלוחם חֵרֵף את נפשו למות כדי להציל את חבריו." "הכבאי חֵרֵף את נפשו למות כשנכנס לבניין הבוער." "הוא חֵרֵף את נפשו למות למען המטרה שהאמין בה."

שמצבו נעשה חמור יותר; שהוחמר. "מצבו הרפואי של החולה מוחרף בעקבות הזיהום." "העימות בין הצדדים מוחרף בשל התבטאויות קיצוניות." "המשבר הכלכלי מוחרף לנוכח העלייה המתמשכת במחירים."

קילל; גידף; ניאץ

נֻאַץ, קֻלַּל, גֻּדַּף

נעשה חמור, קשה או קיצוני יותר. "העימות בין הצדדים הוחרף לאחר פרסום ההודעה." "מזג האוויר הוחרף במהלך הלילה והרוחות התחזקו." "הצעדים הביטחוניים הוחרפו בעקבות האירוע."