המכניקה הקלאסית היא תאוריה מדעית ואחד מענפי הפיזיקה הבסיסיים והמוקדמים ביותר. היא חוקרת את תנועת הגופים, את הכוחות הפועלים עליהם ואת תכונותיהם הפיזיקליות, כשאלה מתקיימים במהירויות נמוכות (יחסית למהירות האור) ובסדרי גודל הגדולים בהרבה מאלה שבהם עוסקת מכניקת הקוונטים (העוסקת בעיקר בחלקיקים תת⁻אטומיים). המונח "מכניקה" לבדו מתייחס לרוב למכניקה הקלאסית, הגם שאף תורת היחסות ומכניקת הקוונטים הן תורות מכניות העוסקות בחקר תחומים דומים, אך בסדרי גודל קיצוניים יותר, ותוך שימוש בהנחות אחרות ובכלים מתמטיים מתקדמים יותר. המכניקה הקלאסית נקראת לעיתים אף "מכניקה ניוטונית" על שמו של אייזק ניוטון, שנחשב למנסחה הראשון בצורתה המקובלת היום. מתוך ויקיפדיה

מכניקה (מיוונית: μηχανική) היא ענף מדעי בפיזיקה העוסק ביחסים בין כוח, חומר ותנועה בגופים פיזיקליים. כך למשל כוח הפועל על גוף יכול לגרום לו העתק, כלומר שינוי במיקום שלו. המכניקה מתחלקת לשני ענפים מרכזיים, סטטיקה ודינמיקה. בהתאם לכך, ניתן לחלק כל תת⁻תחום שלה לשני הענפים האלה. בתחומים מסוימים המכניקה תקבע שאין הבדל בין גוף בתנועה לגוף סטטי, ובחלק מהתחומים זה הבדל מהותי לניתוח המכני של הגוף. מתוך ויקיפדיה

ענף בפיזיקה העוסק בכוח, תנועה ושיווי משקל

דרך הפעולה. "משהו היה לקוי במכניקה של המבצע."

מכנה משותף מזערי, מכנה משותף מינימלי, מכנובקה, מכניבקה, מכניסי רחמים, מכניקה אנליטית, מכניקה ניוטונית, מכניקה סטטיסטית, מכניקה קואנטית, מכניקה קוואנטית