פסיחה, או גלישה, היא אמצעי ספרותי בשירה שבו נקטע הרצף התחבירי בסוף הטור השירי וממשיך בטור הבא. הפסיחה גורמת לשהות בשטף הקריאה, וכך מדגישה את המילה האחרונה בטור ובונה מתח אשר מופג רק לאחר המשך קריאת הטור הבא. מתוך ויקיפדיה

דִּלּוּג, הַשְׁמָטָה

פסיון סווינהו, פסיון סווינו, פסיון קוקלאס, פסיוניים, פסיונים, פסיטקוזאור, פסיטקוזאורוס, פסיטקוזאוריים, בטסי בראדוק, פסיכה