הרעיד קלות. "הרוח הקרה הרטיטה את עלי העץ." "צליל הפעמון הרטיט את הזגוגית." "הפיצוץ הרחוק הרטיט קלות את החלון."

נגע ללב, ריגש; הפעִים. "דבריה הכנים הרטיטו את לב השומעים." "הנעימה הישנה הרטיטה אותו עד דמעות." "המראה המרגש הרטיט את הקהל כולו."

נעשה רועד קלות; הונע בתנועה קלה ומהירה. "החלון הֻרְטַט מן הרוח החזקה." "מיתרי הקול הֻרְטְטוּ בעת הדיבור." "הקרקע הֻרְטְטָה קלות לאחר הפיצוץ המרוחק."

ריגש אותו מאוד

חש רעד פתאומי קל, בדרך כלל מתוך התרגשות, פחד או צמרמורת. "כששמע את הבשורה המשמחת, עבר בו רטט." "למראה התאונה עבר בה רטט של פחד." "עם תחילת המנגינה עבר בקהל רטט של התרגשות."

רעד קל ומהיר; ויברציה. "החלון החל לרטוט ברֶטֶט קל כשעברה משאית ברחוב." "ברצפת האולם הורגש רטט מתמשך מן המכונות." "המדען מדד את הרטט שנוצר במנוע בזמן פעולתו."

מצב בטלפון נייד שבו המכשיר רועד בעת קבלת שיחה או הודעה במקום להשמיע צליל. "בישיבה העברתי את הטלפון למצב רטט." "כדי לא להפריע בקולנוע, מומלץ להפעיל רטט." "הטלפון היה על רטט, ולכן לא נשמע צלצול."