בְּחֹסֶר בִּטָּחוֹן, בהיסוס

הייתה לו תקשורת טובה והבנה הדדית עם הצד השני

מי שמרבה לדבר בגנות אחרים

שימוש במילים נדירות וספרותיות

שפה שאינה נפוצה במדינה או באזור מסויים

השפה בה משתמשים בדיבור בין אנשים

בסיס לתקשורת בין אנשים הנסמך על עקרונות או אמונות דומים

שפה שלא נרכשה במהלך הילדוּת

כינוי לשפה העברית

עִבְרִית

שפה () היא דרך תקשורת המבוססת על מערכת סמלים מורכבת בעלת חוקיות, המאפשרת לקודד ולארגן מידע בעל משמעויות רבות ומגוונות. נהוג להבדיל בין הסמל השפתי, המסמן, לבין המושג או התוכן המסומן בו, אשר יכול להיות מציאותי או מופשט. חקר השפה והשימושים בה נעשים לרוב בתחום דעת ייעודי לנושא – הבלשנות. מכלול אוצר המילים של שפה מסוימת מכונה לקסיקון, והכלי לאיסוף והביאור של פרטים בלקסיקון מכונה מילון. מתוך ויקיפדיה

שפה של קבוצה היא מושג טופולוגי שניתן לתאר אותו באופן אינטואיטיבי כקבוצה שמפרידה בין הפנים של הקבוצה ובין החוץ שלה. עבור צורות במישור, שפה של קבוצה היא קו המתאר (קונטור) החיצוני שלה. למשל: השפה של עיגול היא המעגל, השפה של כדור היא ספירה. השפה של קטע בישר הממשי היא קבוצת שתי נקודות הקצה שלו. מתוך ויקיפדיה

השפתיים הן איבר המהווה את הפתח של חלל הפה אצל בני אדם ויונקים רבים אחרים. מתוך ויקיפדיה

שפתיים הייתה להקה ישראלית מהעיר שדרות, אשר עסקה במוזיקה צפון⁻אפריקאית וים⁻תיכונית ושרה בעיקר בשפה המרוקאית יהודית. מתוך ויקיפדיה

אמצעי הבעה מילולית הכולל מערכת סימנים וצלילים; לשון

מערכת סימנים מוסכמים המשמשת כאמצעי תקשורת. "החוקרת כתבה מאמר על שפת הגורילות ביערות העד." "העובד החדש מומחה בשפת מחשב."

החלק העליון או התחתון המעובה והוורדרד שמקיף את פתח הפה

החלק הקיצוני התוחם; קצה; שול; פאה. "עצרתי את המכונית בשפת הכביש." "המוזג מילא את הכוס עד לשפתה."

חוף; גדה. "שחיתי לשפה הנגדית של הנהר."