פוגְט (בגרמנית: Vogt, בגרמנית עילית עתיקה: Voigt, Voight, Landvoigt או Fauth) היה תואר שהיה נהוג בשטחי האימפריה הרומית הקדושה, אשר היה מקביל לתואר הלטיני Advocatus. הפוגט היה אדון חילוני אשר תחת חסותו נמצאו נחלות, והוא היה מוסמך להשתמש בכוח כפייה לשמירת הנחלות ולכפיית החלטות בית⁻הדין במקום. מתוך ויקיפדיה

וובר, ווג, ווג'טק, ווג'ריאנה, ווגונים, ווגל, ווגנר, ווגרה, ווד ג'ונס, ווד האריס