לחם קלוע, שעל⁻פי הנוהג היהודי אוכלים בשבת ובחג

יָצָא לפועל, הִתְגַּשֵּׁם, קָרָה

פקדה אותו מחלה

סביל של חִלָּה.

יום רגיל, שאינו שבת או חג

חול הוא חומר גרגרי המורכב מתוצרי בליה של סלעים ושאריות מינרליות של בעלי חיים. מתוך ויקיפדיה

חול, על פי המסופר בספר בראשית, היה בנו השני של ארם בן שם בן נח, ואחיו, בני ארם השמי: עוץ, גתר ומש. על פי הגרסה המופיעה בדברי הימים א' יש האומרים כי לא היה בנו של ארם כי אם אחיו, כלומר, בנו של שם. במצודת דוד נאמר: "אלו הד' [כלומר: עוץ, חול, גתר ומשך] היו בני ארם ולקצר חשבם בבני שם כי בני בנים הם כבנים". מתוך ויקיפדיה

חלה היא לחם קלוע שאוכלים יהודים באופן מסורתי בשבת וחג (חוץ מפסח, שבו לא אוכלים חמץ). בעבר הייתה החלה מנהג של יהודי אירופה בלבד. החלה פופולרית בתרבויות נוספות ברחבי העולם. מתוך ויקיפדיה

תרומת חלה (או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצווה מהתורה להפריש מכל מאפה מחמשת מיני דגן חלק שיינתן לכהן על מנת שיאכל אותו בטהרה, בדומה לתרומה. מאחר שבימינו לא ניתן לעשות או לאכול את החלה בטהרה, בפועל לא נותנים את החלה לכהן אלא ברוב המקרים שורפים אותה כדין חלה טמאה. מתוך ויקיפדיה

חלד, חלות, חלות שבת

חוכמת ההמונים, חוכמת המונים, חוכמת הנסתר, חוכמת ישראל, חוכר, חול (דמות מקראית), חול המועד, חול המועד סוכות, חול המועד פסח, חול השטן

שאינו חג או מועד, יום⁻יום, שיגרה. "לבשתי לפגישה איתו בגדי חול."

מִתְרָחֵשׁ, מִתְגָּשֵׁם, קוֹרֶה