לא טהור, לא קדוש; משוקץ; מחולל

חוסר טוהר; זוהמה; טינופת. "יש להקפיד על ניקיון כדי למנוע טומאה במקומות ציבוריים." "החדר היה מלא טומאה והזנחה." "במקורות היהודיים נדונה טומאה בהקשרים דתיים והלכתיים."

נהיה טמא

פגע בטוהר ובקדושה, חילל

פגעו בטוהר ובקדושה שלו; חֻלַּל. "המקדש טֻמָּא בעקבות כניסת אדם טמא לתוכו." "המאכל טֻמָּא במגע עם דבר אסור." "לפי ההלכה, הכלי טֻמָּא ואינו ראוי לשימוש בקודש."

מקור הרוע

מקור הרוע

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש. טָהֳרָה היא העדר הטומאה, על ידי הימנעות מהיטמאות או על ידי היטהרות מהטומאה לאחר שנוצרה, והיא תנאי לגישה אל הקודש. במשמעות רחבה יותר, גם הדברים הגורמים לטומאה, כגון בית קברות, נקראים "טמאים", והיעדר גורמים כאלו נקרא "טהרה". מתוך ויקיפדיה

זיהומים הם חומרים כימיים בתוך כמות מוגבלת של נוזל, גז או מוצק, הנבדלים מההרכב הכימי של החומר או התרכובת. מתוך ויקיפדיה

טלרפואה, טלשאי, טלשה, טלשיאי, טמ"ס, טמא מת, טמאגו, טמאוליפס, טמאני הול, טמבוב