ויליות (בשפות הלטיניות: 'Wilis) הן רוחותיהן של נערות, שארוסיהן נטשו אותן לפני ליל הכלולות והן מתו משברון לב. היינריך היינה מתאר ב"De l'Allemagne" שלו משנת 1835 את הוויליות כרוחותיהן של נערות, שאינן יכולות לנוח בקבריהן, משום שנבצר מהן להשביע את תשוקתן לחולל עירומות, בייחוד בכיכרות ערים. הן מתאספות גם בחצות הלילה על אם הדרך ומדיחות גברים צעירים לרקוד עמן עד צאת נשמתם. בסרביה, הן היו בתולות מקוללות; בבולגריה, נודעו בשם סאמודיבה, בנות שמתו לפני הטבלתן; ובפולין, הן נערות צעירות ויפות, המרחפות באוויר לכפר על חטאיהן בחיים של קלות⁻דעת. בכמה מעשיות, הסיבה לנטישת אהוביהן קשה וכאובה. על הוויליות רובצת קללה, המונעת מהן למצוא אהבת אמת. אם תפגושנה את אהובן המיועד, יבוא עליו מוות נורא. מתוך ויקיפדיה

ויליבאלד פון לנגרמן אונד ארלנקאמף, ויליבלד גורליט, ויליבלד הקדוש, ויליגר, ויליגר דליקטס, ויליה⁻טוליה הואוטרינן, וילייקה, וילייקה (מחוז משנה), וילינגטון אורטיס, ויליס 77