חייך וצהל בהנאה

התבדח, לא היה רציני; התלוצץ; שיטה. "המורה רק צחק כשאמר שיש בוחן פתע."

לעג; לגלג. "הילד צחק על חברו בגלל שהוא מגמגם."

גרמו לו לצחוק; הצחיקו אותו. "הילד הֻצְחַק מן ההצגה המצחיקה." "למרות מצבו הקשה, הוא הֻצְחַק לרגע מדברי חברו." "בקהל היו מי שהֻצְחֲקוּ מן הבדיחה הפשוטה."

שם פרטי עברי לבנים. פירוש השם: ישמיע צחוק. בתנ"ך: יצחק אבינו, בן אברהם, אבי יעקב

נמצאת במצב שמצד אחד הוא מעציב או מביך, ומצד אחר מצחיק או מגוחך. "אחרי כל התקלות בחתונה, היא לא ידעה אם לצחוק או לבכות." "כששמעתי את ההסבר המופרך, לא ידעתי אם לצחוק או לבכות." "מול הבלגן שנוצר במשרד, העובדים לא ידעו אם לצחוק או לבכות."

לעג לו בגלוי ובבוז, בפניו ממש. "הוא צחק לו בפנים מול כל הכיתה." "כשניסה להתנצל, הם רק צחקו לו בפנים." "היא נפגעה מכך שצחקו לה בפנים."

צחק באופן אינטנסיבי