א
א
א
1.
קיבל רכוש מאדם אחר, בעיקר מאדם שמת. "הבן ירש את בית הוריו לאחר מותם." "היא ירשה סכום כסף גדול מדודתה." "האחים ירשו את הקרקע המשפחתית בחלקים שווים."
2.
קיבל דבר שהיה בידי קודמו, כגון תפקיד, מעמד או מסורת. "הוא ירש את תפקיד המנכ״ל מקודמו." "הנסיך ירש את הכתר מאביו." "הדור הצעיר ירש מסורת ארוכת שנים."
3.
קיבל תכונה או נטייה מקרוב משפחה בתורשה. "הבת ירשה את עיניה הכחולות מאמה." "הוא ירש מאביו חוש הומור חד." "האחים ירשו נטייה למוזיקה מסבם."
4.
קיבל חזקה על ארץ או רכוש מכוח צו אלוהי. "לפי המסורת, בני ישראל ירשו את הארץ בצו אלוהי." "העם ירש את נחלתו מכוח ההבטחה האלוהית." "השבטים ירשו את חלקיהם בארץ על פי צו ה׳."
סביל של רִשֵּׁת.
נִכְבַּשׁ, בָּקָע
1.
רכוש המת שמועבר לאחרים, בד"כ לבני משפחתו הקרובים; עיזבון
2.
מצב שהשאיר אחריו מי שהוחלף בתפקיד. "אובמה קיבל מבוש ירושה בעייתית בתחום הכלכלי."
וירשת מילון - וירשת הגדרה מילונית - מילון עיברי וירשת - פירוש וירשת
וירשת תרגום - וירשת באנגלית - uhra,
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
