ולאתה (בערבית ولاته; בצרפתית Oualata ואלאטה) היא עיירה מבוצרת (קסר) בדרום⁻מזרח מאוריטניה שבה חיים כ⁻13,000 תושבים (נכון ל⁻2008). ולאתה התפתחה סביב מסגד ונבנו בה בתי מגורים למורים ולתלמידים, וכן מחסנים ואכסניות לסוחרים ולעוברי אורח. בתי העיר נבנו בצורה אופיינית כך שיוכלו להעניק מענה לתנאי האקלים המדבריים. ולאתה ושלוש ערים נוספות, ואדאן, שינגטי ותישית, הן ארבע הערים היחידות ששרדו במאוריטניה מאז ימי הביניים. הערים הוקמו לאורך נתיבי השיירות שחצו את הסהרה, ושימשו כמרכזי דת מוסלמיים. בשנת 1996 הכריז ארגון אונסק"ו על ולאתה ועל שלוש ערי מצודות נוספות במדינה כעל אתר מורשת עולמית. מתוך ויקיפדיה

התעייף, התייגע, נהיה תשוש

אתי (נכתב גם איתי) הוא שם פרטי עברי לבנים, שמקורו במקרא. מתוך ויקיפדיה

את הוא כלי עבודה ידני המשמש בחקלאות, בבניין ובעבודות אחרות. תפקידו של האת לעזור בחפירה באדמה ובהעברת אדמה או כל חומר אחר מהקרקע. מתוך ויקיפדיה

את הוא כתב עת ישראלי הפונה לקהל נשים, שנוסד בשנת 1967. מתוך ויקיפדיה

איתי, את, אתי

ניתח אדם או תופעה מבחינה פסיכולוגית

אשתקד במרינבד, אשתר, אשתרוג דה נובש, אשתרוק דה נובס, אשתרי הפרחי, את (כתב עת), את (מגזין), את (מילת יחס), את אינך יודעת, את אני והמלחמה הבאה

כלי חפירה המורכב ממוט המחובר לכף גדולה

סימן שטרודל, @