יש עליו בגדים; עָטוּי

מה שנעשה הוא בזוי ומבייש, זוהי חרפה

בושה גדולה, ביזיון

בושה גדולה, ביזיון, קלון, חרפה

בְּהֲפּגָנָתִיּוּת, בַּפָּנִים

הביך; עשה פאדיחה

בושה היא רגש הגורם לתחושה לא נעימה אצל האדם כשהוא סבור שעשה מעשה לא מקובל בעיניו או בעיני החברה. בהתאם לכך, הבושה מתעוררת בקרב אדם שחש חשוף לעין הציבור בצורה שאינה מכבדת אותו ובקרב מי שחש כי הזולת מבקר אותו בעקבות מעשה שעשה בניגוד לנורמות המקובלות. זוהי תחושה או רגש שלילי חזק ואוניברסלי בעל מאפיינים פיזיולוגיים. לעיתים מלווה תחושה זו בהסמקה. תחושת הבושה מלווה לעיתים קרובות בחרדה ואשמה, עם נטייה להימנע מהגירוי הגורם לבושה. מתוך ויקיפדיה

{{סרט מתוך ויקיפדיה

בהלכות מזיק וניזק, תשלומי בושת הם אחד מחמשת התשלומים המוטלים על המזיק לשלם לניזק (נזק וצער, ריפוי, שבת ובושת). התשלומים הם עבור כל בושה שנגרמה בשעת הנזק, בעקבות צפייה של הרואים, או שם רע שיצא בעקבות מעשה הנזק (למשל בעקבות מעשה אונס). מתוך ויקיפדיה

בגדים הם כיסוי גוף, אשר בניגוד לכיסוי גוף טבעי, כפרווה או נוצות, מיוצרים באופן מלאכותי. מתוך ויקיפדיה

רגש של אשמה וחרטה; כלימה

איבוד הכבוד, השם הטוב, הגאווה וכד'; קלון; בזיון. "הוא ממש בושה למשפחה." "הדברים שלו הם בושה לעם ישראל."

שם עליו בגד, עטה על עצמו לְבוּש. "הוא לבש את המעיל כדי שלא יהיה לו קר."

התכסה, התעטף. "בטקס שבועות כל הגן לבש לבן." "השמים לבשו קדרות."

בוש הבן, בוש⁻דו⁻רון, בושאייף, בושאר לה בארבי, בושארי, בושה (מגדנאות), בושה (סרט), בושהר, בושטיאן נאכבר, בושטינה

אביזר עשוי לרוב בד המכסה חלקים בגוף; בגד; כסות

אופי; נופך

התבייש במעשיו; נכלם