מי שעורך את טקס ההטבלה בנצרות

שיקע בנוזל לפרק זמן קצר; טבל

טיהר במקווה

הכניס אדם למקווה מים או הרטיב אותו מעט כחלק מטקס קבלה לנצרות

ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר. טבילה במים היא השלב העיקרי (ולעיתים הבלעדי) במרבית תהליכי הטהרה מטומאות שונות, ובנוסף היא חלק מתהליך הכשרת הכלים ומתהליך הגיור. טבילה נעשית במקווה, מעיין, ימים, אגמים, נהרות ובארות, אך לא במים שאובים. מתוך ויקיפדיה

טקס הטבילה המכונה "הטבילה" הוא אחד מיסודות הדת הנוצרית על כל זרמיה. בנוסף להיותו טקס בעל משמעות דתית ברורה ועמוקה, יש בו גם אלמנטים חברתיים מובהקים, כגון כניסה לחברות בקהילה וקבלת שם טבילה. הטבילה היא אחת משבעת הסקרמנטים המרכזיים בנצרות. אף על פי שישנם אופנים שונים לביצועה הפיזי של הטבילה (בכנסיות האורתודוקסיות, בכנסיות קתוליות⁻מזרחיות ובכמה זרמים פרוטסטנטים מטבילים את כל הגוף. אצל האורתודוקסים נוהגים להוסיף מעט שמן למי הטבילה. בכנסיות הקתוליות והפרוטסטנטיות מזליף הכומר המקיים את הטקס שלוש פעמים מים שקודשו בברכת כהן דת על קדמת ראשו של הנטבל, ומכניס אותו לכנסייה "בשם האב, הבן ורוח הקודש" - הרי שמשמעות ומטרת הטבילה על כל גרסאותיה שווה. בטקס זה אדם נהיה נוצרי. מתוך ויקיפדיה

הכנסת דבר⁻מה לנוזל, שיקוע מלא או חלקי בנוזל

כניסה למקווה מים, כגון ים, נהר, בריכה וכו'

טבי (שוודיה), טביאה צימרמן, טביב, טביומי, טבילה (יהדות), טבילה במעיין, טבילה במקווה, טבילה לנצרות, טביליסובה, טביליסי