מובדל, מובחן

יש בו קודש

בברית הנישואין

מבודל מחיי החול

נישא לאישה

מבנה המשמש לפולחן דתי, לתפילה ולעבודת האל או האלילים. "המקדש העתיק שימש מרכז דתי חשוב לתושבי האזור." "עולי הרגל הגיעו אל המקדש בחגים." "בחפירות התגלה מקדש מן התקופה הכנענית."

אמר תפילה; ברך. "הרב קידש על הנרות."

נשא לאישה באמצעות קידושין בטבעת או בכתבה

הפך משהו לקדוש. "עם ישראל קידש את השבת."

הופרד מן החול וניתן לו מעמד של קדושה. "הבית קֻדַּשׁ בטקס חגיגי לפני פתיחתו לציבור." "החפץ קֻדַּשׁ לשימוש דתי בלבד." "המקום קֻדַּשׁ ונחשב מקודש בעיני המאמינים."

יוחד למטרה, לאדם או לעניין מסוים; נמסר או הוענק לשם כך. "הספר הוקדש לזכרו של המורה האהוב." "חדר אחד בבית הוקדש לעבודה שקטה." "הפרס הוקדש לפועלו רב השנים בתחום החינוך."

"עולים רבים חלמו להגיע אל ארץ הקודש." "בספרות הדתית נזכרת ארץ הקודש כמקום בעל קדושה מיוחדת."

המקדש המרכזי של עם ישראל בירושלים, ששימש מרכז דתי ורוחני. "עולי רגל רבים הגיעו לבית המקדש בשלושת הרגלים." "לפי המסורת, בית המקדש היה מקום עבודת הקורבנות." "חורבן בית המקדש נחשב לאירוע מכונן בתולדות העם היהודי."

כמו שהוא תמיד עושה, כהרגלו

מעשה טוב מאוד, פעולה או עבודה שיש בהן תרומה, נתינה או עזרה לאחרים

"רבים עולים לירושלים ורואים בה את עיר הקודש." "בשיר תוארה ירושלים כעיר הקודש." "במקורות רבים נזכרת ירושלים בשם עיר הקודש."

כינוי לעם היהודי, עם ישראל

כינוי אוהד ליום השבת

כינוי לעברית, בייחוד בהקשר דתי או מסורתי. "בספרי פרשנות רבים נכתב ההסבר בשפת הקודש." "הפיוטים נאמרו בשפת הקודש בבית הכנסת." "הוא למד לקרוא כתבים עתיקים בשפת הקודש."

מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות או לטקסים רוחניים כמקום פולחן. כמעט לכל דת ותרבות קיים מקדש מסוג כלשהו אשר סגנון האדריכלות שלו תואם את אופי הפולחן ואת מאפייני החברה. בניית המקדש מייצגת בדרך כלל את מיטב האדריכלות של התרבות אשר בנתה אותו בתקופתה. הדבר משתקף בפאר המבנה, עבודות האמנות המלוות אליו ומיקומו של המבנה ביחס לעיר. מתוך ויקיפדיה