הבטחה חגיגית או התחייבות דתית לעשות דבר מה או להימנע ממנו, שאין להפרה. "הוא קיבל על עצמו נדר שלא לשתות יין במשך חודש." "לפי המסורת, מי שנודר נדר חייב לקיים אותו." "היא תרמה את כספי המתנה לאחר שנדרה נדר לעשות כן."

סביל של נָדַר: קיבל על עצמו בנדר לעשות דבר מה או להימנע מדבר מה. "הוא נדר לתרום סכום קבוע מדי חודש." "היא נדרה שלא תשוב לעשן." "בזמן המצוקה נדרו רבים לקיים מעשה חסד אם יינצלו."

פנה או נע לכיוון דרום. "לאחר שחצה את ההרים, הִדְרִים אל העמק." "הציפורים הִדְרִימוּ לקראת החורף." "מן הצומת הראשי הִדְרִים לאורך החוף."

נדר הוא התחייבות, הבטחה או שבועה של אדם – לאלוהים, לעצמו או לאדם אחר – לשמור על כלל מסוים או לעשות מעשה כלשהו או להימנע ממנו, לעיתים במסגרת חליפין דתי. דוגמאות לנדרים: נדרים דתיים ונדרי נישואים. מתוך ויקיפדיה

ביהדות, נדר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית. החיוב לקיים נדר מופיע בתורה בספר במדבר: . מתוך ויקיפדיה

נדנדה מאוזנת, נדנדה תלויה, נדנדת הענק, נדנית, נדר, נדרה שלהוב⁻קוורקיאן, נדרי נישואים, נדרי נישואין, נדרים, נדרלאנד