הוציא דבר⁻מה ממקומו בשלמותו. "עקר עשב." "עקר שן."

עבר לגור במקום אחר

שלל את יכולת הרבייה; הפך לעקר. "הווטרינר עיקר את החתול לאחר בדיקה מקדימה." "בעלי הכלבה החליטו לעקר אותה כדי למנוע הריונות לא רצויים." "במרפאה העירונית מעקרים חתולי רחוב כחלק מתוכנית פיקוח."

רוקן מתוכן, ממשמעות או מערך. "הקיצוצים עיקרו את הרפורמה ממשמעותה המקורית." "הנוסח החדש עיקר את ההצהרה מתוכן ממשי." "יישום חלקי עלול לעקר את ההחלטה מערכה."

ניקה מחיידקים ומזיהומים; חיטא. "לפני הטיפול עיקר הרופא את כלי הניתוח." "יש לעקר את הבקבוקים לפני השימוש הראשון." "האחות עיקרה את המכשור הרפואי בהתאם לנוהל."

חיסל לגמרי; השמיד מן היסוד. "המשטר החדש ביקש לעקור מן השורש כל גילוי של התנגדות." "יש לטפל בבעיה מן היסוד ולא רק להקל על תסמיניה כדי לעקור אותה מן השורש." "החקיקה נועדה לעקור מן השורש תופעות של שחיתות ציבורית."