לא המשיך, חדל מלהתקיים, לקרות וכד'; נעצר; שבת; הפסיק. "הגשם פסק." "הדיון פסק כדי לאפשר לצדדים להתייעץ."

הגיע להחלטה; קבע. "בית המשפט פסק שהנאשם זכאי."

יצר רווח או פתח בין דברים. "הוא פיסק מעט את השפתיים לפני שהחל לדבר." "כדי לייצב את עמידתו, פיסק את רגליו." "הגנן פיסק את ענפי השיח כדי לאוורר אותו."

הוסיף סימני פיסוק לטקסט. "העורכת פיסקה מחדש את המאמר לפני הפרסום." "כדאי לפסק את המשפטים הארוכים כדי להקל על הקריאה." "התלמיד התבקש לפסק את הקטע כראוי."

סומן בסימני פיסוק

נמשך באופן רציף, לא מפסיק, מתמשך,רצוף

קביעת השופטים במשפט

"אחרי שעתיים של עבודה רצופה לקחנו פסק זמן קצר לקפה." "הוא החליט לקחת פסק זמן מהלימודים כדי לנוח." "בתוך הדיון המתוח הוכרז פסק זמן קצר."

עצירה זמנית של המשחק, בדרך כלל לפי בקשת המאמן, כדי למסור הוראות או לבצע חילוף. "המאמן ביקש פסק זמן בדקות האחרונות של המשחק." "לאחר פסק הזמן חזרה הקבוצה למגרש עם תוכנית משחק חדשה." "השופט אישר פסק זמן לפני ביצוע החילוף."

הציב את הרגליים במצב פתוח, כך שהן אינן צמודות זו לזו אלא פונות לצדדים

פסק (בלועזית: צזורה; לפי האקדמיה ללשון העברית: מפסק) הוא הפסקה או קטיעה מטרית בטור שירי בו נגמר רעיון או ביטוי אחד ורעיון אחר מתחיל. זה יכול לבוא לידי ביטוי בפסיק (,), סימן וי (✓), או שני קווים, נטויים (//) או זקופים (||). מבחינת זמן, הפסקה זו עשויה להשתנות בין שתיקה קלושה עד להפסקה מלאה. ביצירה מוזיקלית, אורכו של פסק כאשר הוא מצוין הוא על פי שיקול דעתו של המנצח. מתוך ויקיפדיה

הפוגה, עצירה. "לקחתי פסק זמן מהעבודה."

החלטה