נאסף עם אחרים במקום אחד; התקהל; התגודד. "המונים צָבְאוּ על שערי האצטדיון לפני פתיחת המשחק." "סקרנים רבים צָבְאוּ סביב זירת האירוע." "המבקשים צָבְאוּ בפתח המשרד משעות הבוקר."

איש מלחמה, לוחם, חייל, מצביא

שירת בצבא

"שר הצבא פיקד על הכוחות במהלך המערכה." "בהיסטוריה העתיקה הוענק התואר שר צבא למפקד העליון." "שר הצבא התייעץ עם המלך לפני היציאה לקרב."

[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Nahal's Special Forces Conduct Firing Drill (9).jpg|ממוזער|250px|שמאל|כמעט כל החיילים בצבא עוברים הכשרה בשימוש בנשק אישי. בתמונה: מטווח בצה"ל בו חיילים לומדים לירות ברובה סער מדגם תבור CTAR⁻21.]] מתוך ויקיפדיה

צבאות (יש הנוהגים שלא לפרשו בשיחה בעלמא אלא בכינוי צבקות) הוא אחד משמותיו של אלוהים ביהדות ובנצרות. שם זה מופיע בנביאים ובכתובים החל מספר שמואל. בכל הופעותיו במקרא, הוא לא מופיע בפני עצמו, אלא כתוספת לשמות יהוה, אלוהים או אדוני. מתוך ויקיפדיה

צב רך קוצני, צב רך קטן⁻ראש, צב רך קנטור, צב"ד, צב⁻רך מצוי, צבא אבחזיה, צבא אוזבקיסטן, צבא אוסטרו⁻הונגריה, צבא אוסטריה, צבא אוסטרליה

כלל הכוחות המזוינים של מדינה או אומה. "הצבא נערך להגנת גבולות המדינה." "הוא שירת בצבא במשך שלוש שנים."

קהל רב; המון. "בכניסה לאולם המתין צבא של מעריצים." "צבא עיתונאים הקיף את המקום."