התקדם לעבר; בא לְיַד; ניגש; התקרב

עמד לקרות. "הרגע בו השקר יתגלה הלך וקרב."

צמצם את המרחק; הסמיך. "הפקיד קרב אליו את מסך המחשב." "השיר היפה קרב בין הלבבות."

האיץ; החיש. "התנהגות ההרודן קרבה את קיצו."

הפך אדם או קבוצה לקורבן, הציג כקורבן

הפכו אותו לקורבן

אינו חשוב עוד, שייך לעבר

קורבן (עם ניקוד: קרבן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן, בו נותנים המשתתפים בפולחן, דבר מאכל, משקה, בושם, ייצור חי או נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן. מתוך ויקיפדיה

קורבן הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן. מתוך ויקיפדיה

קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן. מתוך ויקיפדיה

ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן. הבאת הקורבנות הייתה ביטוי מרכזי להיותו של האדם עובד אלוהים, ולכן היא נקראת בלשון המקרא וחז"ל באופן סתמי "עבודה". המילה "קורבן", מלשון "קירבה", יש לה משמעות של קרבה גאוגרפית, בכך שהאדם מביא ומקרב את מתנתו אל המקום הנחשב למקום שכינתו של ה'. מלבד זאת, יש למילה זו משמעות של קרבה רוחנית, שכן באמצעות הקורבן האדם "מתקרב" לאל. מתוך ויקיפדיה

קורבן פסח, קורבן ראייה, קורבן שלמים, קורבן תודה, קורבן תמיד, קורבנות בזמן הזה, קורבנות הנשיאים, קורבנות השלום, קורבנותם אומנותם, קורג'ו

מושא הפגיעה, מי שפגעו בו

בעל⁻חיים שהורגים כמנחה לאל; זבח

ויתור, הקרבה. "הקיצוצים דורשים מהציבור קורבן גדול."