תואר כבוד בארמית לחכם או לרב; גם שמו של אמורא בבלי ידוע. "בסוגיה זו מובאת אמרתו של רבא." "התלמידים עיינו בפירוש לדברי רבא." "רבא נחשב לאחד מגדולי האמוראים בבבל."

רבא (278–352) היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית. מפורסם במחלוקות הרבות שלו עם אביי, שבהן נפסקה ההלכה על פיו כמעט בכל מחלוקת. דיוניהם בגמרא ידועים בשם "הוויות אביי ורבא", ו"הם שיא בדרכי העיון של ההלכה והמשפט התלמודי". אביו היה רב יוסף בר חמא, ורבו המובהק היה רב נחמן. לאחר פטירתו של אביי עברה ישיבת פומבדיתא, שהייתה המרכז לפעילות ההלכתית באותה העת, למחוזא, עירו של רבא, והוא כיהן בה 14 שנה כראש הישיבה. מתוך ויקיפדיה

"רבא" הוא כינויים של אמוראים אחדים בתלמוד הבבלי. כינוי זה הוא קיצור של השם . מתוך ויקיפדיה

רב⁻רגליים, רב⁻תאיים, רב⁻תאיים אמיתיים, רב⁻תרבותיות, רב⁻מכר, רבא בר חנן, רבא בר מחסיא, רבא בר רב חנן, רבא בר רב שילא, רבא בר שילא